אני זוכרת את השיעור שהלכתי אליו אחרי הרבה זמן שלא תרגלתי יוגה, בעיקר את איך שהגוף הנוקשה והכבד סירב לבצע את מה שבראש כל כך רציתי לעשות. עם כל שאיפה, נשיפה וכלב מביט הצידה אל הבטן המושלמת של זאת שמתרגלת לידי, רציתי להיעלם. באותו רגע הרגשתי שהשאירו אותי מאחור. הסתכלתי לצדדים ותחושת הפסד ובושה מילאו אותי. למה באתי בכלל? אני אחזור רק כשאהיה מספיק ראויה לתרגל בקבוצה ולהציג לראווה יכולות מופלאות!
יוגה היא איחוד בין גוף לנפש.
יופי.
פיוטי.
בפועל לפעמים קל יותר להביא מתרגל ללא כושר כלל לעמוד על הידיים מאשר להביא מתרגל מנוסה יותר אל המקום השקט, הנקי והטהור בתוכו. המקום של היוגה.
זה נכון במיוחד כשמתרגלים יוגה בקבוצה. האנרגיה בתרגול כזה היא מאד מיוחדת, הנשימות של המתרגלים מהדהדות זו בתוך זו, רחשי התנועות על המזרן משתלבים בהרמוניה ותנועת הגופים יחד מרגשת ועצמתית.
אבל תרגול בקבוצה הוא גם מקור להתקוממות של האגו ולתסכול לא קטן, כשאנחנו עסוקים בלחשוב על איפה היינו רוצים להיות במקום להיות במקום בו אנו נמצאים (ולרוב ממש לא מרוצים ממנו).
שיעור יוגה הוא הזדמנות מצויינת לראות את זה קורה בפועל.
כמורה ליוגה, כשאני מנחה תנוחה או תרגול מסוים, אני לוקחת בחשבון את כל קשת הרמות והיכולות הקיימות בקבוצה ובד"כ נותנת כמה אופציות לביצוע. הנחיה כזו מאפשרת לכל אחד בקבוצה למצוא בגופו את המקום הנכון והמתאים עבורו לחוות את התנוחה. עם זאת ישנה תופעה מאוד נפוצה, שעדיין קורית גם לי בתור מתרגלת, של מתרגלים שמסתכלים אחד על השני, משווים בין רמות הביצוע השונות ומונעים לפעול מתוך הרצון להיות במקום אחר.
זה הטבע שלנו. מסתבר שהכאב שלנו בגב התחתון פחות משמעותי עבורנו מכאב האגו.
האם זה מה שאנחנו מחפשים באמת ביוגה? לעסוק בהשוואות בין היכולות שלי ליכולותיהם של המתרגלים לידי? להתמלא כשאני הכי גמישה בחדר ולהתרוקן כשאני לא מגיעה עם היד לרגל כמו זו שלידי?
אם נוכל לראות בכל רגע ורגע את המהות האמיתית שעומדת מאחורי כל פעולה שאנחנו עושים בשיעור יוגה, נוכל להפוך את התרגול לזורם, קליל וחף ממאבקי אגו מיותרים.
אם ננסה להתבונן ולזהות את הרצון בראש, כשהגוף עדיין לא מוכן, נוכל אולי להתכופף קצת פחות ולהזכר שביוגה המבט מופנה פנימה, ולא הצידה לשכנים.
השיעור הזה חשוב עבורי יותר מכל אסאנה.
אני יודעת שזה קשה להפסיק לגמרי להסתכל על אחרים ולרצות להצליח כמותם. אבל אולי בפעם הבאה נוכל לזהות כשזה קורה, לסנן את מה שאינו רלוונטי לרגע עצמו ולרדת עם הגוף רק מעט, אבל וואלה, עם גב מה זה זקוף.
זה לתרגל יוגה.