שנים שאני לומדת ממורי ושומעת מסביבי את המשפט השגור: "לא לתרגל יוגה בכאב", או "לא אמורים לחוש כאב בתרגול יוגה".
אמ…
טוב, אז כאב היא מילה גדולה. היא מכסה קשת רחבה של תחושות לא נעימות בגוונים ובעוצמות שונות. מההיכרות שלי עם עצמי, עם הגוף שלי והתרגול שלי, תנוחות היוגה בהחלט מפגישות אותנו עם אי-נוחות וכאב.
לאיינגאר יש שתי אימרות שמתייחסות לכאב:
– "הפילוסופיה של הכאב היא לכבוש אותו"
– "הכאב בא להדריך אתכם. הכאב הוא הגורו שלכם"
אז כאב הוא חלק מהיוגה שאינה עוסקת דווקא בהימנעות מכאב, ולכן כאב כשלעצמו אינו בהכרח שלילי. כאב שפוגע הוא שלילי. אחד הקריטריונים החשובים הוא האם הכאב נמשך גם כשיוצאים מהתנוחה. כאב כזה עשוי לגרום לנזק ויכול להעיד על עבודה לא נכונה או לא מאוזנת. אבל יש גם כאב מסוג אחר. כאב שנעלם מיד כשיוצאים מהתנוחה.
כאשר עולה כאב בתנוחה אנחנו נוטים לרצות לצאת מיד מהתנוחה. במקום זאת, היוגה מזמינה אותנו להישאר ולבחון לעומק מה אנו מרגישים. יש "כאב טוב" של מתיחה בריאה של שרירים, יש תחושה של אי-נוחות בגלל כיווץ או בגלל שהייה במצב חדש ולא מוכר, יש תחושות של דקירה, יש כאב של שריר רועד שמתאמץ מאד, יש כאב ממוקד וחריף ויש כאב עמום ומפוזר.
כדי להימנע מכאב, הגוף שלנו מיצר כל מיני מניפולציות ותנועות פיצוי בלי שנשים לב לכך. כל הגוף מתכווץ ופתאום מחסירים נשימה. אז… לנשום.
היוגה יכולה ללמד אותנו כיצד לשמור על יציבות פנימית גם לנוכח קשיים חיצוניים. לכן שהייה עם אי-נוחות היא תרגול חשוב של יוגה: מה קורה לנו כשאנו חשים באי-נוחות בתנוחה? מהי התגובה שלנו? מה יקרה אם בניגוד להרגל, נשאר עם אי-הנוחות ונצפה בה? אלו שאלות חשובות, משום שבחיים אנחנו נתקלים לעיתים קרובות באי-נוחות, בקשיים ובכאבים שלא תמיד ניתן לסלק אותם. האם נדע לשמור על שקט פנימי גם במצבים כאלו?
העבודה כאן היא לבנות מערכת יחסים מחודשת עם הגוף: לשים לב, להתבונן, להבחין בכיווץ ולהמשיך לנשום. להתרכך. זה בדיוק המקום להכיר בכאב, לנשום פנימה ולהישאר, לשהות, לחזק, ואז לזרום עם התנועה. עבודה כזו לעיתים כרוכה בכאב, אבל גם מאפשרת טווחי תנועה חדשים ויכולות גופניות ומנטליות שלא היו לנו קודם.
הידיעה הזו, שהגוף שלי מכיר היטב את האימון ויודע מתי אפשר להמשיך ומתי צריך לעצור, היא תוצאה של דרך שבה נמתחים, כואבים, מרפים ולומדים על גופנו את הגבולות. כך שבעצם עם הזמן וההיכרות עם התרגול אנחנו הופכים להיות החוקרים של הגוף שלנו, לומדים להאמין ולסמוך על עצמנו, לומדים להקשיב.
ביוגה כמו גם בחיים, כל מי שהתנסה מספיק זמן יודע שאי אפשר להמנע מתנודות שחלקן מאתגרות, אך בעזרת היוגה ניתן ללמוד איך לשמור על שלווה גם בעין הסערה.