ריקות

ריקות

העין והצורות, האוזן והצלילים, האף והריחות, הלשון והטעמים, הגוף ותחושותיו, זה הכל. חמשת מרחבי החושים ואין מחוץ לזה כלום. אני נופלת שוב ושוב למלכודת של שליטה מדומיינת ונאחזת. נאחזת ומתהווה מתוך ההיאחזות. כשאני מביטה במציאות כך – היא מופיעה כך, כשאני מביטה בה אחרת...
נשימה

נשימה

נשימה היא פעולה שנחשבת לא רצונית.  כפי שאיננו צריכים להזכיר ללב לפעום, או  למערכת העיכול לעכל, כך גם איננו צריכים להזכיר לשרירי הנשימה לפעול והיא מתבצעת באופן אוטומטי. וכך רובנו התרגלנו ש-נשימה, זה לא משהו שצריך לדאוג לו או לשים לב אליו, היא הרי כבר תתרחש מעצמה. אבל...
להקשיב עד הסוף ועוד קצת

להקשיב עד הסוף ועוד קצת

קצת לפני גיל 43 גיליתי שאני לא יודעת להקשיב. אם להיות מדוייקת יותר, קצת לפני גיל 43 למדתי שאני בורה מוחלטת בכל מה שקשור להקשבה. התגלית הזו היא מנקודות המפנה החשובות בחיי.  עד היום הייתי די בטוחה שאני מאסטרית בהקשבה ולא פעם מצאתי את עצמי מבקרת אחרים שהם לא יודעים...